כמה זמן יושבים בכלא על עריקות? העונש בחוק ובפועל

מאת עו"ד מעין דודאי, לשעבר תובע וסנגור צבאי, סרן במילואים | עודכן: נובמבר 2026

התשובה הקצרה

ברוב תיקי העריקות העונש נמדד בימים, בשבועות או בחודשים בודדים. הוא לא נמדד בשנים. החוק קובע עד שלוש שנות מאסר על היעדר מן השירות שלא ברשות. על עריקה מתוך כוונה שלא לחזור הוא קובע עד שבע שנים. העונש בפועל תלוי בעיקר במשך ההיעדרות, בדרך שבה היא הסתיימה ובנסיבות האישיות.

כעורך דין צבאי ולשעבר תובע צבאי, אני רואה את אותה טעות שוב ושוב. חיילים קוראים על "15 שנות מאסר" ונבהלים. אחרים קוראים ש"זה רק כמה ימים" ומחכים. שתי הגישות מזיקות. המאמר מסביר מה קובע החוק, מה קורה בפועל ומה משפיע על התוצאה.

מה קובע החוק על עריקות?

חוק השיפוט הצבאי מכיר ארבע עבירות בתחום הזה:

העבירההסעיףהעונש המרבי
היעדר מן השירות שלא ברשות943 שנות מאסר
עריקה: היעדרות מתוך כוונה שלא לחזור927 שנות מאסר
עריקה בזמן פעילות מבצעית של היחידה9210 שנות מאסר
איבוד קשר של איש מילואים עם יחידתו94א6 חודשי מאסר

שימו לב לשני תיקונים חשובים. אתרים רבים עדיין כותבים שהעונש על עריקה הוא 15 שנה. הנתון הזה מתאר את החוק לפני תיקון 68 משנת 2016. גם ה"כלל" שלפיו 21 ימים הופכים חייל לעריק אינו מדויק. היום החוק מניח כוונה שלא לחזור רק אחרי 18 חודשי היעדרות.

בפועל, התביעה מעמידה לדין כמעט תמיד לפי סעיף 94. את סעיף 92 היא שוקלת, ככלל, רק בהיעדרות של חמש שנים. אצל מי שכבר עמד לדין בבית דין צבאי על היעדרות, הרף הוא שלוש שנים.

דין משמעתי או בית דין צבאי: מה ההבדל?

השאלה הזו קובעת את גובה העונש יותר מכל סעיף.

  • דין משמעתי: קצין שיפוט דן בתיק. העונש הוא מחבוש קצר, בדרך כלל ימים עד שבועות. הדין המשמעתי אינו יוצר רישום פלילי.
  • בית דין צבאי: התביעה הצבאית מגישה כתב אישום. העונש יכול להגיע לחודשי מאסר ויותר. הרשעה יוצרת רישום פלילי.

לכן המטרה הראשונה בכל תיק היא להישאר במסלול המשמעתי.

מתי התביעה מגישה כתב אישום על עריקות?

הנחיות התביעה הצבאית הראשית קובעות רפים מספריים. בעקבות המלחמה קבעה התביעה הוראת שעה והיא הורידה את הרפים בחדות. ההוראה חלה על היעדרויות שהחלו מ-1 ביוני 2024:

סוג המשרתהרף להגשת כתב אישום
חייל בשירות חובההיעדרות נוכחית מעל 30 יום וסך ההיעדרויות מעל 100 יום
קצין או נגדהיעדרות נוכחית מעל 30 יום וסך ההיעדרויות מעל 60 יום
מי שנעדר בשלב הקליטה בבקו"םהיעדרות נוכחית מעל 30 יום וסך ההיעדרויות מעל 180 יום
איש מילואיםהיעדרות נוכחית מעל 28 יום

הוראת שעה היא מסמך שמשתנה. בדקו את הנוסח העדכני לפני כל החלטה.

הוראת השעה מחמירה בשלושה דברים נוספים. התביעה מבקשת מעצר עד תום ההליכים יחד עם כתב האישום. היא דורשת ענישה מחמירה. היא גם עותרת לרישום פלילי מלא, אפילו כשהעונש המבוקש קצר משלושה חודשים.

מה משפיע על גובה העונש?

בתי הדין הצבאיים אינם מענישים לפי טבלה. הם בוחנים שישה שיקולים:

  • משך ההיעדרות. זה השיקול החזק ביותר.
  • היעדרויות קודמות והרשעות קודמות.
  • דרך הסיום. התייצבות יזומה פועלת לטובתכם. מעצר פועל נגדכם.
  • הנסיבות האישיות: מצב רפואי, נפשי, משפחתי או כלכלי. התיעוד קובע.
  • העיתוי. בתי הדין רואים בחומרה היעדרות בזמן מלחמה.
  • איכות השירות עד ההיעדרות.

מה רמת הענישה היום?

היו מקרים שבהם נסיבות ההיעדרות והתנהלות החייל היו חמורות והעונש הגיע לכ-2 ימי מאסר על כל יום היעדרות. היחס הזה נכון רק עד גבול מסוים. כשההיעדרות נמשכת יותר מ-5 חודשים, המצב היום הוא בערך יום מאסר על כל יום היעדרות. בהיעדרות של יותר משנה ועד כמה שנים, רמת הענישה נעה בין 8 ל-16 חודשי מאסר. היא תלויה, בין היתר, בשאלה אם הותאם לחייל פטור רפואי, נפשי או בשל אי התאמה.

המלחמה נמשכת והענישה אינה יורדת. אלה רמות ענישה כלליות בלבד. לרוב, הסדר טיעון טוב מגיע אחרי עבודה משמעותית של עורך הדין. הוא מציג את הנסיבות החריגות: המצב הרפואי, הנפשי, הכלכלי או הסוציאלי שהוביל לתחילת ההיעדרות. הוא מציג גם את תוכן המסמכים ואת השיח מול היחידה. החיפוש אחר הנסיבות החריגות מאפשר לנו להציג את הלקוח בצורה אחרת מול התביעה ובית הדין ולרדת מתחת לרף הענישה הקבוע. אין תוצאה מובטחת וכל מקרה נבחן לגופו.

האם עריקות משאירה רישום פלילי?

התשובה תלויה במסלול ובעונש. דין משמעתי אינו יוצר רישום פלילי. הרשעה בבית דין צבאי יוצרת רישום. סעיף 404א לחוק קובע הסדר מדורג להרשעות לפי סעיף 94:

המאסר בפועלמה קורה לרישום
עד 3 חודשיםהמדינה מגבילה את מסירת המידע, אלא אם בית הדין קבע אחרת
3 עד 6 חודשיםאין הגבלה, אלא אם בית הדין הורה להגביל
מעל 6 חודשיםאין הגבלה

כשההגבלה חלה, רק גופים מעטים רואים את הרישום. גם תקופת המחיקה מתקצרת לחמש שנים. לכן הפער בין שלושה לארבעה חודשי מאסר הוא עצום. הוא מפריד בין רישום שנעלם לבין רישום מלא. הרשעה לפי סעיף 92 אינה נהנית מההסדר הזה.

האם אפשר לסיים תיק עריקות בלי כלא?

כן, בחלק מהמקרים. הדבר תלוי במשך ההיעדרות, בעבר ובתיעוד שאתם מציגים. במשרד אני מלווה אנשי מילואים שנעדרו בגלל מצב משפחתי או נפשי קשה. אסטרטגיה מסודרת ותיעוד נכון אפשרו לא פעם להימנע מכליאה ממושכת ומרישום פלילי. כל מקרה שונה ואין תוצאה מובטחת.

דוגמה: אותה היעדרות, שתי תוצאות

ההמחשה הבאה אינה מקרה אמיתי. היא מראה איך ההתנהלות משנה את התוצאה.

חייל א' נעדר 45 יום בגלל משבר במשפחה. הוא לא יצר קשר עם איש. המשטרה הצבאית עצרה אותו בבית. הוא מסר גרסה בלי ייעוץ ואמר שלא תכנן לחזור. בלי מסמכים, התביעה רואה רק את מספר הימים.

חייל ב' נעדר אותה תקופה ומאותה סיבה. הוא התייעץ, אסף מסמכים מגורמי הרווחה ותיאם התייצבות. בחקירה הוא הסביר את הנסיבות והציג תיעוד. נקודת הפתיחה שלו טובה בהרבה, בכל מסלול.

ההבדל בין השניים אינו בעובדות. הוא בהכנה.

מה עושים עכשיו? חמישה צעדים

  • אל תחכו. כל שבוע נוסף מקרב אתכם לרף הבא.
  • אספו מסמכים: רפואיים, נפשיים, סוציאליים וכלכליים.
  • התייעצו עם עורך דין צבאי לפני שאתם מתייצבים או נחקרים.
  • תאמו התייצבות יזומה. היא עדיפה על מעצר.
  • אל תמסרו גרסה לבד. מה שתאמרו על הכוונה לחזור ילווה את התיק עד סופו.

שאלות נפוצות

האם עריקות היא תיק פלילי?

עריקות היא עבירה צבאית. תיק שנשאר בדין משמעתי אינו יוצר רישום פלילי. כתב אישום והרשעה בבית דין צבאי יוצרים רישום פלילי.

כמה זמן יושבים בכלא על עריקות ממילואים?

אין מספר קבוע. לפי הוראת השעה, התביעה מגישה כתב אישום כשההיעדרות עולה על 28 יום. מתחת לרף הזה הטיפול הוא בדרך כלל משמעתי.

האם עבירת העריקות מתיישנת?

לא באופן מעשי. מניין ההתיישנות אינו מתחיל כל עוד ההיעדרות נמשכת. לכן המתנה אינה אסטרטגיה.

האם עריק יכול לצאת מהארץ?

ככלל לא. לצד ההכרזה הצבא מוציא בדרך כלל צו מעצר וצו עיכוב יציאה מהארץ. אפשר להגיש בקשה מנומקת להיתר יציאה.

מה ההבדל בין מחבוש למאסר?

מחבוש הוא עונש שקצין שיפוט מטיל בדין משמעתי. מאסר הוא עונש שבית דין צבאי גוזר. רק הרשעה בבית דין יוצרת רישום פלילי.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

לפני ההתייצבות ולפני החקירה. בשלב הזה עוד אפשר להשפיע על המסלול ועל סעיף האישום.

לסיכום

העונש על עריקות אינו גזירת גורל. המסלול, משך ההיעדרות והתיעוד קובעים את התוצאה. מי שפועל מוקדם שומר על יותר אפשרויות. משרד עורך דין צבאי מעין דודאי מייצג חיילים, מלש"בים ואנשי מילואים בכל הארץ. להתייעצות דיסקרטית התקשרו: 055-2984842.

להרחבה

מקורות: חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, סעיפים 92, 93, 94, 94א ו-404א; הנחיות התביעה הצבאית הראשית 2.14 ו-2.14.1 (הוראת שעה).

המאמר אינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.

לקבלת ייעוץ ראשוני
כתבו לנו ונחזור בהקדם
עורך דין צבאי מעין דודאי
"אנו מאמינים כי כל לקוח הוא ייחודי ודורש גישה משפטית המותאמת לצרכיו האישיים ולאינטרסים של משפחתו"

מידע נוסף בנושא